מרות הימים העמוסים של חול המועד פסח, שטחי המסחר של תחנת הרכבת לוד עומדים שוממים. גם אלפי הנוסעים שחולפים בתחנה בימי שגרה לא הפכו את החנויות במתחם לשטח מבוקש והן נותרו מיותמות. את הכישלון של המרכז, שנפתח באירוע חגיגי בנובמבר 2020, החליטו ברכבת למנף למקרה בוחן ולאחר הסקת מסקנות הכריזו בדו"ח תקופתי לשנת 2024 כי בכוונת הרכבת לפתח עוד 12 מרכזי סחר, בילוי ומשרדים בתחנות הרכבת. כאשר הפעם ברכבת מחפשים יזמים חיצוניים שישקיעו ויפתחו את השטח, ומציעים תקופת חכירה של 97 שנה.
בימים אלו מסתיים מכרז ראשוני מסוגו לפיתוח שטח תחנת הרכבת מודיעין, כאשר לראשונה רשות מקומית, מינהל מקרקעי ישראל ורכבת ישראל, מתאחדות יחד למכרז ביזמות מלאה, במסגרתו הזוכה יבנה מתחם הכולל שטח למגורים (כ־83 דונם), מגורים ונופש (כ־7 דונם), מגורים ומוסדות ציבור (כ־32 דונם), מסחר, מגורים ותעשייה (כ־38 דונם), תשתית דרכים (כ־74 דונם) ושטחים ציבוריים פתוחים (כ־48 דונם). כאמור, תקופת החכירה היא 97 שנה - זמן יוצא דופן במכרזים מסוג זה, שיאפשר ליזמים לקבל תנאים טובים יותר למימון הפרויקט וודאות כלכלית.
ההחלטה לבחור במכרז כל כך ייחודי נבעה בעיקר מתוך הבנה שרכבת ישראל צריכה להתמקד בתחום העיסוק המרכזי שלה ולא לעסוק בהקמת קניונים, והלקח הזה נלמד בדרך הקשה.
המרכז בתחנת לוד היה צריך להיות פיילוט להקמת מרכז מסחרי שלא מסתפק בקפה ומאפה. במקום נבנו חללים המותאמים לחנויות סחר ואופנה, לצד תחנת רכבות ומסוע אוטובוסים, כשהמטרה היא למנף את שטחי הנדל"ן של הרכבת להקמת מרכז קניות שלא קשור רק לרכבת, אלא גם משרת את תושבי הסביבה. אך מהיום הראשון התקשו ברכבת לאכלס את החנויות וגם אלו שחתמו על חוזים - עזבו את המקום תוך זמן קצר. מותגים מוכרים, כמו פוקס וללין, פינו את החנויות טרם סיום החוזה ובהסכמה של הצדדים. לטענת הרכבת, סופר פארם פינתה את החנות באופן חד צדדי, ובימים אלו מתנהל בירור בין החברות.
כיום יש במרכז רק חנות סלולר ובית קפה. חנויות רבות נותרו מיותמות וברכבת מודים כי השטח לא נחשב לאטרקטיבי עבור הרשתות הגדולות, וכי עדיין נעשים מאמצים למצוא שוכרים. בימים אלו ברכבת מנסים לבצע ארגון מחדש בשטח וליצור זרימה נכונה יותר במתחם הקיים.
למרות הכישלון בלוד, ברכבת מתעקשים להמשיך לקדם מרכזים דומים. מדוע? ראשית, שטחים אלו כבר קיימים וב־2019 כבר החלה עבודה על שני מרכזים במתכונת עתירת שטחי מסחר, בתחנות תל אביב סבידור ובכרמיאל, שם מנסים ברכבת לגייס מקורות מימון לסיום העבודות.
שנית, יש לרכבת רווחים בתחום. ב־2024 דיווחה הרכבת כי 1.8% מרווחיה הגיעו משטחי הסחר הקיימים שלה ולמרות שהיא בוודאי לא מהווה תחרות לקניונים פעילים ומרכזים מבוססים, אין ספק כי הנוחות שהיא מציעה לנוסעים יכולה להגדיל גם את הפעילות שלה וגם את הכנסותיה. בנוסף, ברכבת מבהירים כי ההכנסות מהמתחמים החדשים יופנו כהשקעה בנוסע. בשורה התחתונה, לא ניתן להתעלם משטח כל כך גדול, ולפני 25 שנה כבר הצליחו לעשות את זה עם הקמת קניון עזריאלי מעל תחנת השלום - אז מדוע לא לעשות את זה שוב?
במטרה למנף את השטחים ולמרות הכישלון המסחרי, קיימות תוכניות ברכבת לבנות 20 אלף מטר של משרדים בתחנת לוד ו־6,000 מ"ר בתחנת כרמיאל, זאת למרות שמחקר של חברת גיאוקרטוגרפיה מתחילת 2024 הראה כי אפילו בתל אביב ורמת גן ישנם משרדים ריקים בהיקף של 80 אלף מ"ר, וקיים עודף היצע של 1.7 מיליון מ"ר, בעיקר במרכז הארץ.
מאז הקורונה המעבר לעבודה היברידית הפך לנפוץ יותר, גם ההפיכה המשטרית והמלחמה גרמו לחברות להימנע מהתחייבות לזמן ארוך ולשטחים גדולים, ובנייני משרדים ברמת גן, תל אביב ופתח תקווה מתקשים להשכיר. אך ברכבת החליטו לבחון את השטח ולהתאים כל מרכז לתחנה שלו. כך לדוגמה, התברר שבלוד קיים מחסור במשרדים ובמתכונת הזאת, של התאמה אישית לפי צורכי השטח, מתכוונים להמשיך לפרסם מכרזים נוספים. לאחר מודיעין צפויים להתפרסם גם מכרזים על תחנות כרמיאל, רמלה דרום ואופקים, שם לאור הפיתוח המהיר של העיר כבר מתוכננים מעונות סטודנטים.
על פי נתוני הרכבת, קיימים 12 מרכזים שניתן לפתח למרכזי קניות, סחר ומשרדים סביב תחנות מרכזיות: רמלה דרום, אופקים, לוד, מודיעין, כרמיאל, מוצקין החדשה, גני אביב, אשקלון צפון, זכרון יעקב, יבנה מזרח, אשקלון וגלילות צפון, כשהמטרה היא להתקדם באופן הדרגתי ולהפיק לקחים מכל פרויקט בנפרד.
2025-04-15T05:08:21Z