חבורה של צעירים פיטפטה במסעדה. מדבריהם ניכר שהם חיילים. כמה מהם בקבע. זה היה שיח חיילים שבוז ורגיל, שנדמה שמתקיים מקדמת דנא. אבל אז אמר אחד מהם: "אני והחברים שלי מצאנו דרך לקצר"ש (קיצור שירות, ס"ק) — אתה חותם על מכתב וחותכים אותך", והשולחן התפוצץ מצחוק.
"אני כבר סוגר 400 ימי מילואים, חיילים שלי סירבו להגיע לסבב הנוכחי, אני עומד לאבד עוד שנת לימודים — מה הם כבר יעשו לי? ידיחו אותי ממילואים? יאללה", אמר באירוניה קצין מילואים צעיר במפגש. הוא יצא מרצועת עזה אחרי ימים ארוכים כדי להיות בחג עם אימו. צה"ל כבר מתח אותו עד הקצה. שום פיצוי לא יחזיר לו את השנה וחצי שאיבד מהחיים או ימחוק את החוויות הקשות שעבר. מילים לא יחפו על העובדה שהרגשת השליחות שדחפה אותו לשרת אחרי טבח 7 באוקטובר התחלפה בתחושה שלוקחים אותו כמובן מאליו, וגרוע מכך — שלא מושיטים לו יד.
החזרה לתקופת "מכתב ה…" מדכדכת. כמו שנוהגים לומר, שיח 6 באוקטובר. אבל מה נשאר לאנשים הרואים את ממשלתם בזה להם ולערכיהם לעשות? להמשיך לירות ולשים בצד את הדמעות? הלחימה אולי משתנה וכלכלת החימושים אחרת, אבל נדמה שבכל מה שקשור לשדה הקרב דווקא התחדדה חשיבותו של החייל היחיד. זה שאף "רואה יורה" לא תוכל להחליף.
מה שבטוח הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו וחברי ממשלתו בוחרים בדרך הגרועה ביותר. הם הקריסו את העסקה כדי שחלילה לא יצטרכו לדון בעצירת המלחמה, במקביל מתמהמהים עם גיוס החרדים, כך שבפועל הם אינם מושיטים עזרה למי שמשלמים את מחיר המלחמה. וגרוע מכך — נתניהו וחברי ממשלתו לא נותנים למילואימניקים הרגשה שיש תכלית למעשיהם, ושיש רגע בזמן שבו הם יוכלו לחזור לשגרת חייהם.
ראש הממשלה כבר עסוק בשליפות אחרות — חטופים? מלחמה? נו באמת, למה להתעסק בקטנות. אחרי שחזר מפגישתו עם נשיא ארה"ב, נתניהו לוחץ על משרד האוצר למצוא דרך לעמוד בהבטחתו לטראמפ, וכהרגלו, אינו מקשיב לאנשי המקצוע שטענו בפניו כי עדיף לספוג מכסים מלאפס את עודף הסחר. במקביל, צה"ל מרחיב את משטרת המחשבות. מועמדים לשירות בחיל האוויר נשאלו אם הם משתתפים בהפגנות — כי למה לא ליישר קו עם ראש הממשלה שמאמין ש"המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, אך לא בלי ממשלה".
בינתיים, שיח המראה, שלא לומר "שיח החרשים" בין הקבוצות במדינת ישראל נמשך. מכר חרדי מספר שגם אצל החרדים רצה בדיחה דומה: כדי להמשיך לקבל תקציבים בלי להתגייס, כל מה שצריך זה לחתום על מכתב סרבנות. תגובה אחרת למכתבי המשרתים השונים הייתה שהם עשו טעות — במקום להצהיר הצהרות מוסריות הנתפסות כ"פוליטיות", הם פשוט היו צריכים לכתוב "נמות ולא נתגייס".
מה עוד קרה היום
• דפנה מאור מזהירה כי למרות העלייה בבורסות, הסיוט לא נגמר מאחר שדונלד טראמפ ריסק את המעמד הפיננסי של ארה"ב
• ג'ניה וולינסקי על מה שאתם צריכים לעשות עם הפנסיה שלכם לאור התנודתיות בשווקים
• בעקבות השיפור הדרמטי במצבה הפיננסי של אל על, עודכן ההסכם שלה עם המדינה — ומועד חלוקת הדיווידנד הוקדם בשנה ל-2025. עם זאת, יורם גביזון מדווח כי משרד האוצר מגביל את הדיווידנד שיחולק ל-30% מרווחי 2025 ו-40% מרווחי 2028-2026, שנים שיושפעו מחזרת החברות הזרות לפעילות בנתב"ג
• ההיצע גדול, הריבית גבוהה ושוק ההון במשבר: מחירי הדירות בתל אביב יורדים
• האניבוק, שמפתחת תוכנה לניהול עסקי לנותני שירותים עצמאיים, שילבה כבר כמה יכולות בינה מלאכותית במוצר שלה, אבל בנובמבר הבין המנכ"ל עוז אלון שנדרש שינוי יסודי. כחלק מהשינוי הודיעה החברה על העלאת המחירים — מהלך שגרר תגובות מעורבות
• יפעת ראובן ממשיכה לדווח מהדרכים. הפעם מתחנת הרכבת מגדל העמק־כפר ברוך המרוחקת 4 ק"מ ממגדל העמק. קווי האוטובוס המובילים אליה מסורבלים ופועלים בתדירות נמוכה מדי
• שלומית לן על רשת הדיסקאונט מקרו, שרוצה לתת פייט לרשתות הפארם והקמעונות הגדולות — אבל לעשות זאת בלי מותגים מוכרים, בלי לקוחות ענק ועם מפעל חומרי ניקוי ישראלי
2025-04-14T15:28:22Z